נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת

כתבה מרכזית גיליון 166 - קום והתהלך בארץ / 'עמיתים לטיולים' | הובלה והדרכה: שמעון כהן | הפקה ותפעול: עמית אררט | כתיבה וצילום: ירון בוצר

הקסם של אור הירח הנמוג לאטו אל מול עמוד השחר, נעלם לו עם נקוף הדקות האחרונות של הליל, אך עבור כמעט מאה עמיתים שנאספו אל עפרה לפני עלות השחר הפלאות רק החלו – שכן היום אנו יוצאים לסיור ייחודי בלב ממלכת הקסם של השומרון, לגמוע היסטוריה ומורשת לחזות בנופי קדומים ולרחוץ במעיינות המשובחים של האזור.
מערת הדרקון
אל סיורנו אנו יוצאים מהכניסה לעפרה, ישוב המחדש את ימיה של עפרה המקראית ופניו אל העתיד, ושמים פעמינו מערבה אל ואדי ביר-אבו חשבה, מיובליו של נחל קוליה. השמש המציצה מעבר לקו הרכס שולחת קרניים רכות החושפות את קווי הטראסות העדינים של הגבעות בהן מתחתר הנחל, ואת ההר עליו שוכנת חורבת כפר ענה המזוהה כעמונה המקראית.
אנו גולשים במורד הנחל, חולפים על פני שומרות נאות וכרמי זיתים עמוסי פרי, ונאספים סביב בור מים נעול ממנו נגזר שם הנחל, בור אבו חשבה – 'בור העץ המעובד'.
מדריכנו שמעון מגלה כי אנו נמצאים באגן ההיקוות של נחל שילה הנשפך בתורו לירקון, ומי שמעוניין לבדוק זאת יכול לשפוך מעט מים ולבדוק לאן הם זורמים.
כמו שניתן לראות סביבנו, במעלה הגבעות הגאולוגיה מגלה שטח טרשי, ואילו כאן בתחתית הנחל במעבר גאולוגי חד ישנו שטח חווארי המתאים יותר לכרמי זית. שמעון החפץ לנצל את שעות הבוקר הקרירות אינו מאריך בדיבורים ואנו זורמים במורד אל נחל קוליה ואל מערת הדרקון המרשימה, עליה הרחבנו בסקירת הטיול הקודם בסדרת הסיורים הזו – הפעורה אל מצוק צבעוני ויפהפה המתנשא מעליו. את חגיגת היופי מקלקלת רק מזבלה מקומית אשר העשן הלבן המיתמר מאש שהובערה בה מכלה את אויר ההרים הצלול ומערפל את הנוף המדהים.
למרות הכל פינת חן זו מספקת אזור נח לעצירה ולתפילת שחרית מרגשת אל מול הרי בית אל, מחמם את הלב לשמוע את ברכת הכהנים במקום זה, אולי בפעם הראשונה לאחר שנים רבות בהן נמנעה מיהודים גישה חופשית למרחב זה.
לאחר שהרחבנו את הלב אנו מרחיבים גם את הדעת ולמדים מפי מדריכנו כי השומרות הן מגורים זמניים, בהן דר בעל השדה בו ניצבת השומרה בעת איסוף היבול כדי שיוכל לשמור על פרי עמלו מחמסנים, ובנוסף משמשת השומרה כמתקן אחסון קריר ליבול.
עין סיניה
לאחר דיון מעמיק בגיאולוגיה של האזור אנו ממשיכים במורד הנחל, חולפים על פני בונקרים ירדניים ששימשו לאחסון תחמושת והוצבו כאן בקרבת כביש 60 של אותה תקופה לפני שהועתק מעט מזרחה על מנת להוציאו מתוך הכפרים. חמושים בפנסי לד אנו יורדים אל תוך אחד הבונקרים כדי לגלות מבנה תת-קרקעי מבוטן אשר מעיין סורר הצליח להבקיע דרכו אל תוכו, ועתה תחתיתו מוצפת מים. ממש "וכיתתו בונקרים לבריכות".
המעבר דרך הכפר עין סיניה מגלה בתי מגורים מפוארים העומדים בניגוד משווע למרחב הציבורי המוזנח, ומוביל אל ביקור קצר בעין מרג' (מעיין העמק) וממנו אל עין ג'ורה אשר אל מימיו מתרפקים עץ אגוז מלך וגפנים עמוסי פרי. המעיין זורם דרך ניקבה קטנה החצובה בצלע הגבעה אל בריכת אגירה חקלאית שלמרבה האכזבה מכוסה בשכבת ירוקת המונעת התרעננות במימיה.
בעוד אנו מסובים תחת הצל המשובח של עצי הבוסתן, מדריכנו מלמד כי עין ג'ורה משמעו 'עין הבור' וכי זהו שם ערבי נפוץ למעיינות, וכי מושב אורה הצמוד לירושלים מדרום, נקרא בין השאר על שם כפר בשם אל-ג'ורה ששכן סמוך אליו. בכפר עין סיניה ישנם עוד 3 מעיינות, כולם נובעים משכיבת החוואר האטום למים של תצורת שורק.
בעקבות משפחת שרתוק
הטיפוס אל הרכס מצפון מספק תצפית נהדרת על ואדי אל חמאם, ונוף הגבעות השופע ירוק, ואנו נעצרים בצלה של גדר חקלאית למנוחה תוך ששמעון פורט את המרחב הנשקף מולנו לפרוטות של ידע.
ראשית מניף שמעון דוגמה יבשה נאה של הצמח מורית קלוטה, שמספר פרטים ממין זה ליוו את דרכנו, צמח אשר עליו צומחים סביב הגבעול, ולאחר ייצור זרעיו הוא מתגלגל ברוח ומפזרם בדומה לעכובית הגלגל.
שמעון מדלג מבוטניקה אל השטח ומזכיר כי ציר 60 הישן שמקורו בתקופה הרומית עבר דרך רמאללה ועין סיניה, והיותו ציר מרכזי העובר בשטח הררי מבותר משכה אליו כנופיות שודדים, ואלו בתורם אילצו את הממשלות לדורותיהם לבנות מצדים להגנה על דרך חשובה זו.
ואדי חרמיה – 'נחל השודדים' השוכן מצפון למיקומנו, ערוץ צר ועמוק בו נאלצו עוברי הדרך לעבור עקב השטח המבותר, כשמו כן הוא – אחד ממרכזיהם של שודדי הדרך בארץ. תגובתם של הבריטים לכך הייתה הקמת נקודת משטרה במקום ורדיפה חסרת לאות אחרי שודדי הדרך, שהידוע בהם הוא אבו-ג'ילדה ('בעל הרטייה' בערבית) ששמו יצא לשמצה.
מן התקופה הצלבנית חשפו הארכיאולוגים שתי מצדים מעברי הוואדי, בורג' ברדויל – שיבוש שמו של בולדוין – אחד ממלכיהם, ובורג' ליסאנה, המשמר את שם הישוב המקראי ישנה (מוזכרת בדברי הימים בתיאור מלחמת האחים בין אביה וירבעם) וכן את שמה של מליסנדה, אחת ממלכות הצלבנים. להבדיל מאלו חשוב להזכיר כי ניצחונו הראשון של יהודה המכבי על צבאות היוונים הושג לפי המשוער בנחל זה הנותן יתרון אסטרטגי לאיש המכיר את שבילי הארץ על בוריים.
פרוטות הידע מצטברות להן לכדי שטר של עשרים שקלים, עליו (השטרות הישנים) מתנוססת דמותו של משה שרת, ואנו עוברים לדון בפועלה של משפחת שרתוק ממנה יצא משה שרת, עת שלחה ידה בהתיישבות בכפר עין סיניה בו עברנו לפני שעה קלה. שמעון קורא בציוריות מודעה שפורסמה בבטאון ירושלמי ב-1906, המציעה למכירה עסק טוב בעל מנוע של 16 כוחות סוס לסחיטת שמן זית. ביזנס נהדר הממוקם בקומה הראשונה של בית דו-קומתי, שבקומתו השנייה יכולה לדור בנוחות משפחה. וכל הטוב הזה במרחק של שעתיים בלבד בעגלה מירושלים, בכפר עין סיניה. את המציאה קנתה מאיסמעיל ביי משפחת יעקב שרתוק, איש הביל"ויים ממייסדי גדרה (כאשר חזר בשנית לא"י), שהתכוון להתפרנס מייצור שמן זית וטחינת קמח.
זיכרונותיו של יהודי אשר סייר בארץ ועבר בעין סיניה משבחים את האירוח הלבבי בבית משפחת שרתוק ואת המשק הפורח אותו הקימו הכולל גן ירק, עופות, כבשים, גבינה וחלב עד רוויה. אותו יהודי מציין את הערכתו הרבה ליעקב המיישב את הארץ ומפריחה. פרסומת נוספת הרואה אור באותם שנים בירושלים מספרת בשבח שמן הזית הזך הנמכר בידי האחים שרתוק, שמן המזוקק על ידי מכונה אנגלית – דיסצילטור!
משפחת שרתוק נאחזה באדמה במשך שנתיים, אך אפילו השמן המיוצר בעזרת מכונה משוכללת לא הספיק לפרנסת המשפחה והיא נאלצה לעזוב את עין סיניה ולעבור לתל אביב, שם עשתה חיל.
בנותיו של יעקב התחתנו עם דב הוז ואליהו גולומב ואילו משה נשא לאשה את אחותו של שאול אביגור, דמויות מפתח בארגון ההגנה ובממסד הבטחוני של המדינה הנרקמת לה. הבית אשר בנו יעקב שרתוק ואחיו בתל אביב היה למפקדת ההגנה, ולימים מונה משה שרת (שמו עוברת משרתוק) לראש הממשלה השני של מדינת ישראל.
נוף בנימין
עמוסים בידע אנו יורדים אל ואדי אל חמם רק כדי לעלות מיד אל הרכס מעברו השני. העלייה קשה אך מתוגמלת במעיין קטן הנאגר אל בריכת בטון חקלאית. במשובת נעורים והתזת מים קרירים לכל עבר הצעירים ברוחם מצטרפים לנערים לחגיגה מרעננת בבריכה, המסתיימת רק לאחר שעה ארוכה עת מדריכנו מאותת כי הגיע הזמן להמשיך בדרכנו.
המשך הדרך מגלה זוג מעיינות נוספים, עין מוערק ועין אל פאוור. הנשים יוצאות לעבר עין מוערק הנסתר בין השיחים ומותירות לנו את המעיין השני, אך באופן שאינו מובן לכל גבר נשוי מאז ראשית הזמן מסתבר כי הנשים קיבלו את בריכת השחייה המשובחת ואילו הגברים קיבלו זרזיף מים דק הניגר לו אל בריכה מלאת סחי.
עת אנו ממתינים לעמיתותינו אנו מתנחמים בעץ תאנה מתקתק ובמשוכת צבר עתירת פרי כתום, ומיד ממשיכים לטפס אל מרומי הרכס רעננים ונקיים לקראת התצפית המופלאה מנ.ג 816.
נקודת גובה זו חושפת תמונה מופלאה בשלל גווני חום וירוק של גבעות בנימין, אשר את קווי הגובה שלהן מדגישות בעדינות טראסות עתיקות היוצרות אחת מתצפיות הנוף המופלאות של השומרון.
קרוב מימיננו ניצב הכפר עטארה המשמר את שמה של עטרות המקראית. בין בתי הכפר המפוארים מושך את העין קבר שיח' צבוע חום המעוטר בכיפה כפולה, קבר שיח' קטארווני, קדוש סופי שנקבר על חורבותיה של כנסייה ביזנטית שהוקדשה לקתרינה, גם קדושה נוצרית, דוגמא יפה לדרך בה משמרת הארץ את קדושתה.
משמאל – מדרום לנו, בולט מעל נוף הגבעות הישוב מצפה חרשה, ומולנו במערב יעדנו, היישוב השלו עטרת והישיבה המוזיקלית כינור דוד הנמצאת בתוכו.
לאחר דיון במיקומם של מספר יישובים מקראיים הנושאים את השם עטרות אנו גולשים דרך הטראסות אל תוך תמונת הנוף וחונים בצילו של חרוב ענק ועמוס פרי הממתין על בדיו, אשר כמו שואל היכן הייתם כל השנים?
מעיין עטרת
הליכה של כמה מאות מטרים על כביש האספלט המוליך לעטרת ופניה אל דרך עפר נוחה ומשולטת מובילה אל הבריכות הענקיות של מעיין עטרת.
המעיין הקטן הנובע מצלע ההר המונגש באהבה רבה על ידי תושבי היישוב ונאגם אל שתי בריכות רבועות ענקיות הממוקמות בלב משטח מרוצף אבן ולצידו ספסלי פיקניק. בריכה אחת עמוקה המאפשרת שחיה והשנייה רדודה, המתאימה לילדים או למנוחה במים.
הבריכות הצופות אל הרכס מצפון אל רוואבי מספקות שעה ארוכה של נופש, התרגעות והנאה מקסמו הבלתי נדלה של השומרון, תוך שאנו כבר מתכננים את המסלול הבא בין פלאי האזור.
'עמיתים לטיולים' – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד"כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90

נגישות