שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם

על רעידות אדמה ושאר כוחות טבע, שיכולים להותיר את חותמם גם בזירה האמונית

דממה במחנה ישראל: אל פתח אוהל מועד ניצבים קרח ו-250 איש טוענים לחוסר צדק, התנשאות על קהל ה', בידם מחתות להקרבת קטורות.
מנגד אליהן עומדים משה ואהרון ,שליחי ה, גם בידם מחתות קטורת, אל מי יגלה כבוד ה'?
"וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי-יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה… וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה, וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם, וְיָרְדוּ חַיִּים, שְׁאֹלָה–וִידַעְתֶּם, כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת-יְהוָה" מיד בסיום נאומו של משה נבקעת האדמה לשניים ובולעת את קרח ועדתו ואת כל רכושם.
רבה בר חנה, בן הדור השלישי של האמוראים, מספר במסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד א' שבאחד ממסעותיו ברחבי מדבר סיני הראה לו סוחר ישמעאלי שני בקיעים באדמה שעשן יוצא מהם, שם, סיפר לו נמצאים בלועי קרח ומתוך האדמה נשמעות קריאות: "משה ותורתו אמת, ואנחנו בדאים".
את סיפור קרח ועדתו קראנו בפרשת השבוע בשבת שעברה, ובנוסף למסר האלוקי שטמון בפרשה יש לנו אזכור לאחת מתופעות הטבע ההרסניות והמרשימות ביותר שקיימות. את פתיחת האדמה מכנים כרעש גדול, רעש האדמה. או בשמה הרשמי – רעידת אדמה.
אז מה זה בעצם, ואיך זה קורה?
כדי להבין, צריך להבין על מה יושבת האדמה שלנו. כדור הארץ בנוי כמו ביצה, שכבה בתוך שכבה. לשכבה הפנימית קוראים גלעין – המכילה בעיקר ברזל רותח.
השכבה שעוטפת אותו נקראת מעטפת – ומכילה נוזל צמיגי שנקרא מגמה.
ואת כל זה מכסה קרום כדור הארץ, הוא מורכב למעשה מתשעה לוחות ענק עיקריים שבורים ש"צפים" על המעטפת הצמיגה של כוכב הלכת שלנו. לוחות הענק האלה נקראים לוחות טקטוניים והם מרכיבים את כל החלק המוצק של העולם, זה שעליו משתרעים האוקיינוסים והיבשות.
תנועת הלוחות אטית יחסית: כעשרה ס"מ בשנה. הלוחות יכולים לנוע זה ביחס לזה בכמה דרכים: במצב שבו יש תנועה של לוחות זה לצד זה, כשחלק של הלוח מתחכך בלוח המקביל לו, החיכוך הזה הוא הגורם להיווצרותן של רעידות האדמה.
כוחה של רעידת האדמה משתחרר בשלושה גלים (גלים סיסמיים):
1.העיקרי (P) מורגש כזעזוע חזק ופתאומי. השני (S) מורגש כעבור כמה דקות כרעידות ממושכות יותר. התנועות האלה פועלות בעיקר לצדדים. בסוף מגיעים גלי שטח (L) – שמעלים ומורידים את האדמה ומחוללים למעשה את רוב הנזק על פני השטח.
ברחבי התנ"ך והמשנה אנחנו מוצאים תיאורים דומים לרעידות אדמה, כמו נבואת הזעם של ישעיה הנביא על חטאי העם "מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ", נבואת יחזקאל על מלחמת גוג ומגוג – "מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ". זכריה הנביא באחת מהנבואות הנשגבות ביותר על אחרית הימים מתאר את כיבוש ירושלים וגלות ישראל, לאחר ההכרעת הקרב על ידי אויבנו מתייצב ה' על הר הזיתים: "וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה …וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה".
בזמנו של הרמב"ם, התפיסה האלילית לרעידות אדמה הייתה שזו דרכו של האל להראות כעס, שנאה, נקמה ועוד תוכניות אנושיות. על התפיסה הזאת אמר הרמב"ם שכל פגעי הטבע – כמו רעידות אדמה, ברקים קטלנים, מלחמות, מגיעים כעונש צודק לעוול שנעשה ועניינם לעורר לתשובה.
לעתים כשבאים להסביר תופעות טבע בתורה בדרך מדעית, זה יכול להישמע כסתירה בעניין הנסי, אך דווקא כאן מיוחד לראות את דרך הופעת ה' בעולם שברא ואת הדיוק הגדול והנסי.
התגלות ה' בעולם מגיעה ברעד ורעש האדמה, דווקא האדמה הסגולית שבה יש הופעת שכינה היא שדרכה נענשים ונושעים עמנו, מקורח ועדתו עד לימי גאולתנו בירושלים תיבנה ותכוננן במהרה בימינו.
בפעם הבאה שבה תרגישו את האדמה נעה תחת כפות רגליכם, זכרו לברך: "ברוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם".

נגישות