מטען כבד

מכיכר המטענים לנתיב הגבורה: המסלול האחרון של יהודי ורשה

אנדרטת האומשלאגפלאץ - מבט מרחוב Stawki
אומשלאגפלאץ 1942
אנדרטת האומשלאגפלאץ - מבט פנימה
אבן זיכרון בנתיב הגבורה
אבן הזיכרון לפאוול פרנקל

השבוע נמשיך את הסיור באתרים ששרדו, ובאתרים המנציחים את גטו ורשה.

האומשלאגפלאץ (UMSCHLAGPLATZ) – כיכר השילוחים

האומשלאגפלאץ היה מגרש בצפון גטו ורשה, בגבול שבין החלק הפולני של ורשה לבין הגטו. המגרש שימש את ה"טרנספורטשטלה", הרשות הגרמנית שהייתה אחראית על ריכוז כל תנועות ההובלה היבשתית בפולין, בעיקר ברכבות. אל המגרש הגיעה שלוחה של מסילת ברזל צדדית ועד לתקופת הגירוש הגדול בקיץ 1942, שימש המגרש כאיזור הפריקה והטעינה של מזון, חומרי גלם ומוצרים מוגמרים אל הגטו וממנו לצד הארי של ורשה.
מיולי 1942, עם תחילת אקציות הגירוש מגטו ורשה, נבחר המגרש כמקום הריכוז לאלפי היהודים לקראת שילוחם ברכבות למחנות ההשמדה. בימי גירוש ההמונים מהגטו ביולי-ספטמבר 1942 וינואר ובאפריל-מאי 1943, שולחו מהאומשלאגפלאץ מאות אלפי יהודים למחנות המוות ולמחנות הריכוז, בעיקר לטרבלינקה.
שיירות היהודים המגורשים מהגטו צעדו רגלית לאורך הרחובות זמנהופה וגנשה אל האומשלאגפלאץ, שהיה שמור על ידי חיילי וואפן-SS, המשטרה הפולנית ו"שירות הסדר" היהודי. המגורשים הוכנסו למגרש שהוקף בגדר עץ גבוה, ואל הבניין הסמוך בו היה בעבר בית-ספר, שם המתינו עד לבואה של רכבת המשא שהובילה אותם אל המקום שאין ממנו חזרה.
הגרמנים נותנים למקום את השם אומשלאגפלאץ (Umschlagplatz) – "כיכר המטענים" בשל האופן שבו התייחסו הגרמנים אל היהודים, כפי שהסביר לימים פרנץ שטנגל, מפקד מחנה טרבלינקה בראיון שנתן בהיותו בכלא לעיתונאית גיטה סירני: "מטען, הם היו רק מטען". אבל לשם כיכר המטענים יש הקשר גם למשמעות אחרת, המשמעות של היהודים שמגיעים לכיכר הזו לאחר תקופת חיים בגטו ורשה והמטען שהם רשאים להביא איתם לכאן הוא מטענם האישי, מזוודה אחת של 15 ק"ג.
מרבית היהודים הגיעו לאומשלאגפלאץ בכפייה, לאחר שנלכדו בבתיהם, וכבר בשלב זה החלה ההונאה הגרמנית – ליהודים הובטח כי יישלחו ל"יישוב מחדש במזרח", במטרה ליצור שביב של תקווה בקרב היהודים שבשנתיים שקדמו לכך חיו בתוך גטו מסוגר, במצב מתמיד של רעב נוראי, מחלות ומוות בכל פינה. חלק קטן מן היהודים הגיעו לאומשלאגפלאץ לאחר שקיבלו מהגרמנים הבטחה כי בהגיעם לאומשלאגפלאץ יקבלו 3 ק"ג לחם וחצי ק"ג של ריבה.
וכך, במהלך שלושה חודשים, מיולי ועד ספטמבר 1942, הגיעה אל האומשלאגפלאץ בכל יום רכבת עם 60 קרונות להובלת בקר. לכל קרון נדחסו 100-120 יהודים, דלתות הקרונות ננעלו מבחוץ והרכבת, הנושאת מטען אנושי של 6,000-7,000 יהודים, זקנים וילדים, נשים וגברים יצאה לדרכה, ל"יישוב מחדש במזרח", כלומר לטרבלינקה.
האומשלאגפלאץ היה תחום בין שני מבנים. בצד מזרח של רחוב Stawki בניין מפקדת ה-SS שניהלה את האקציה הגדולה בקיץ 1942. כיום שוכנת בבניין זה הפקולטה למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת ורשה. הבניין שממול שימש לפני השואה כבית ספר מקצועי יהודי, ומיולי 1942 היה הבניין חלק ממתחם האומשלאגפלאץ ושימש מקום ריכוז לאלפי היהודים טרם העמסתם על קרונות הרכבת בדרכם לטרבלינקה.
לזכרם של מאות אלפי יהודי ורשה ששולחו מהאומשלאגפלאץ ברכבות, הוקמה ביוזמת עיריית ורשה אנדרטה שעוצבה בידי האדריכלית חנה שמלנברג והאמן ולאדיסלאב קלמרוס. האנדרטה מעוצבת כקרון רכבת, והכניסה מעוצבת כקשת, המסמלת אבני מצבה. על הקיר המערבי חקוקים 448 שמות פרטיים המייצגים שמות שהיו נפוצים בקרב יהודי ורשה. במרכז הקיר קיים חריץ דרכו מתגלה עץ המסמל את התקווה לשיקום ופריחה.

נתיב הגבורה
קטע רחוב Stawki ורחוב Dubois המוביל מהאומשלאגפלאץ אל אנדרטת לוחמי גטו ורשה (הנקראת גם אנדרטת רפפורט) נקרא "נתיב הגבורה", והוא למעשה אתר זיכרון לגבורת יהודי גטו ורשה. נתיב הגבורה עוצב על ידי זביגנייב גסיור ונוצר ביוזמת עיריית ורשה אשר ביקשה להקים אתר זיכרון לגבורת יהודי הגטו לקראת שנת 1988 ואירועי הזיכרון לרגל מלאת 45 שנים למרד גטו ורשה. נתיב הגבורה מורכב מאבני זיכרון מגרניט שחורה, כאשר כל אבן מוקדשת לדמות שמסמלת את גבורת יהודי גטו ורשה וכן לוחות זיכרון ואנדרטות נוספות. במהלך השנים 1995–1997 נוספו מספר אבני זיכרון נוספות ובסה"כ מונצחים בנתיב הגבורה 12 דמויות: יצחק קצנלסון, יאנוש קורצ'אק, הרב יצחק ניסנבוים, פרומקה פלוטניצקה, מאיר מאירוביץ', פאוול פרנקל, מרדכי אנילביץ', אריה (יורק) וילנר, שמואל זיגלבוים, מיכאל קלפפיש, יוסף לוברטובסקי ועמנואל רינגלבלום. בטור הבא, בעוד שבועיים, נציג באופן מפורט חלק מן הדמויות הללו ונעסוק במרד גטו ורשה.

הכותב הוא בין היתר צלם (חובב) ומדריך מסעות לפולין www.yoav-armoni.info, yarmoni@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

היופי של אתונה

היופי של אתונה מאת: הרב יחיאל וסרמן "החיים מתנהלים על מי מנוחות", אומר חבר הקהילה בבירה היוונית ומוסיף – "יש לנו חיי קהילה יפים" בית

קרא עוד »

העם הנעלם

העם הנעלם מאת: שמואל פישר מיהו בני השרדנה המסתוריים והיכן מוזכר העם הזה בתנ"ך? פרופ' אדם זרטל ז"ל, ארכיאולוג של המזרח הקדום, החל בשנת 1978

קרא עוד »

יאסו, קהילה

יאסו, קהילה מאת: הרב יחיאל וסרמן קהילת יהודי סלוניקי חוגגת עבר מפואר – לצד אתגרי התקופות סלוניקי היא העיר הגדולה בצפון יוון ועיר נמל חשובה.

קרא עוד »
נגישות