העם הנעלם

מאת: שמואל פישר

מיהו בני השרדנה המסתוריים והיכן מוזכר העם הזה בתנ"ך?

פרופ' אדם זרטל ז"ל, ארכיאולוג של המזרח הקדום, החל בשנת 1978 בסקר נרחב בהר מנשה, בפרויקט ארכיאולוגי שנמשך למעלה משלושים שנה. במסגרת הסקר התגלה, בשנת 1992, באזור נחל עירון (בצמוד ליישוב קציר) אתר יוצא דופן הקרוי "אל-אחוואט" – החומות, בערבית.
האתר מורכב מחומות גליות ורחבות, ממסדרונות רבים המובילים למבוי סתום וממגדלים. על סמך השערתו של ההיסטוריון פרופ' מיכאל הלצר, נסע פרופ' זרטל לסרדינה ולקורסיקה כדי לבדוק שם מבנים מוזרים דומים. מתוך כך הגיע פרופ' זרטל למסקנה כי האתר באל-אחוואט נבנה בידי ה'שֶׁרדֶנ' או הׂ'שַׁרְדָנָה', שהוא אחד מ'גויי הים', ומוצאם מהאי סרדיניה. תחום פריסת ישוביהם הקיף רצועת אורך מאזור הכרמל הדרומי ועד לסביבות היישוב קציר הצופה אל נחל עירון.
בספרו המרתק "סודו של סיסרא" מתאר פרופ' זרטל בהרחבה את מחקרו שלפיו הגיע למסקנה כי אל-אחוואט היא 'חרושת הגויים' ובה ישב סיסרא, ומלחמתם של דבורה וברק הייתה כנגד השַׁרְדָנָה שמרכזו היישובי היה בחרושת הגויים.

השרדנה וגויי הים
במאה ה-13 לפני הספירה החלה תנועת עמים מאיי הים האגאי מזרחה, אל מצרים ואל ממלכת החתים וחופי ארץ כנען והלבנון. עמים אלה, המכונים "גויי הים", מוטטו את התרבות המיקנית ביוון, את התרבות המינואית בכרתים ואת ממלכת החיתים באסיה הקטנה. הפלישתים והשרדנה הם השבטים היותר מוכרים שבין גויי הים. פרעוני מצרים, רעמסס ה-2 וה-3, נלחמו בהם, הצליחו לבלום אותם ולצרפם כלוחמים לצבא מצרים.
השרדנה חדרו למזרח הים-התיכון ובקשו להשתקע גם בכנען. בתמורה להסכמת הרוב הכנעני לכך הם הציעו את יכולת הלחימה שלהם. תפקידם ההיסטורי של השרדנה היה לשמש כשכירי חרב לעם שאתו באו במגע.
הבעיה – היכן מוזכר השרדנה?
אם המלחמה המתוארת בספר שופטים הייתה נגד ה'שרדנה' יהיה זה אך סביר לצפות שעם זה יוזכר בתיאור המלחמה או בשירת דבורה (שופטים, ד'-ה). אין זה סביר כי במלחמה כה חשובה, שהייתה נקודת מפנה בכיבוש הארץ, לא יוזכר עם זה במפורש – בפרוזה או בשירה. לאור השערותיו המנומקות של פרופ' זרטל היינו אמורים למצוא במקרא את השרדנה.
בחלקו הראשון של הפסוק "אז ירד שריד לאדירים עם" המתייחס לסיסרא, מופיעה המלה "שריד". מלה זו תמוהה ובעייתית: המלה 'שריד', במשמעותה העברית, אינה מובנת בהקשר הסיפורי ואינה נדרשת כלל לצורך הבנת העלילה המקראית. אין מתוארת בספר שופטים מלחמה כלשהי שקדמה למלחמת דבורה ובה הוכו בני ישראל קשות, ועתה הם בחזקת 'שריד'.
יתרה מכך, דבורה מונה בשירתה מספר ניכר של שבטים שהיו יכולים ללא כל קושי להצטרף למערכה. אין מדובר בשבטים מוכים או חלשים ולרובם לא הייתה כל מניעה לעשות זאת.

קיומו של העם השרדני בארץ-ישראל התחוור רק בשנת 1891 מתוך פפירוס מצרי שכתב אדם בשם אָמֶנופֶה והמכונה לכן 'האונומַסטיקון של אָמֶנופֶה'. הפרשנים המסורתיים והמודרניים שפרשו את המלה "שריד" כפשוטה, הסתפקו, מחוסר ידע היסטורי, במשמעותה העברית הידועה. לאמיתו של דבר – הם אפילו לא העריכו כי ניצב מולם מכשול לשוני.

קיומו של עם השרדנה ידוע לנו וממחקריו של פרופ' זרטל מובן כי חרושת הגויים הייתה עירם של השרדנה בהתאם לכך ניתן לטעון בסבירות גבוהה כי – 'שָׂרִיד' – הם השרדנה. את השינוי שחל בין ה'שרדנ' לבין 'שריד' ניתן להסביר בכך שבתחילה היה כתוב במקור 'שרדנ' (או 'שרדנה') , אולם מכיוון שעם השרדנה כבר נעלם מהארץ ולא היה ידוע, לא הבינו הסופרים והמעתיקים את משמעות המלה, ובהתחשב בכך שהמקרא נכתב במקורו בכתיב חסר ואף ללא ניקוד – גבר במשך השנים הפיתוי לטעות או 'לתקן' את הנוסח ל'שריד', מלה בעלת משמעות בעברית.

עד עתה ידענו על השרדנה ממכתבי אל-עמארנה, מתבליטים מצריים, מפפירוסים מתקופת רעמסס השני והשלישי ומתעודות אוגריתיות. והנה עתה, נוכחנו לדעת כי השרדנה מוזכרים גם בתנ"ך…

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

מהמדבר עד המבצר

מהמדבר עד המבצר מאת: עמיתים לטיולים, כתב: ירון בוצר בהובלת מאור דרור וד"ר חזי הורן טיול עומק למרחב מצודת הורקניה, מאמות המים ועד המדרגות לשומקום

קרא עוד »
נגישות