מלכודת דבש

60 הגדרות שונות יש למרכיב הסוכר במזון – ובפני כולן אנו נופלים על אף הנזק הנגרם מצריכתו

המקום – כביש 6.
הזמן – שעת לילה מאוחרת.
המטרה – הגעה הביתה ובמהירות האפשרית.
הבעיה – מד הדלק ברכב נמצא בקצה התחתון.
הרצון – הגעה לתחנת הדלק לפני שייגמר הדלק.
בחסדי שמים הצלחתי להגיע לתחנה לפני שהדלק במיכל אזל.
אף שנסעתי ברכב לכיוון המשאבות "בשירות עצמי", לפני שהספקתי להוציא את פיית הדלק ולהתחיל לתדלק ניגש אליי אחד מעובדי התחנה עם ההצעה הבאה:
"יש לנו מבצע היום, תדלק את הרכב שלך בסוג דלק חדש".
"מה מיוחד בדלק הזה?" התעניינתי.
"קח, תריח," אמר לי המתדלק והמשיך, "דלק עם ריח נהדר, שונה ממה שהכרת עד עכשיו".
"אכן, הריח מעולה," אמרתי, ובכל זאת להשתמש בדלק אחר רק כי הריח שלו טוב יותר?! תהיתי לעצמי.
"תגיד," שאלתי אותו, "הדלק הזה טוב למכונית שלי? מתאים לו?".
"לא. לא מתאים," ענה המתדלק באופן חד-משמעי.
"הוא יכול לגרום נזק לרכב?", המשכתי ושאלתי.
"בוודאי," ענה המתדלק בלי להתבלבל ובלי להתנצל, "הדלק הזה לא מתאים לרכב, יגרום נזק לרכב, וגם סביר שאם תתדלק בו, הרכב ייתקע בהמשך הדרך".
בטרם סילקתי ממני את המתדלק שניסה למכור לי מוצר לא מתאים אבל היה כן ואמתי, שאלתי אותו שאלה אחרונה: "תגיד לי, כמה אנשים קנו את הדלק הלא מתאים הזה?
כמה אנשים קנו את הדלק הזה רק בגלל הריח הטוב שלו, מתוך ידיעה ברורה שהרכב ייתקע ויינזק?"
"הרבה אנשים," ענה לי המתדלק והלך ללקוח אחר.
כתבתי בעבר ואני כותב שוב כנגד מאכלים שמריחים מעולה, שנראים "סוף הדרך", שטעימים לחך אבל מכילים סוכר. נדמה כי בדור שלנו המלחמה בה"א הידיעה היא המלחמה בסוכר.
הסוכר נמצא כמעט בכל מוצר שאנחנו קונים במכולת, בסופר או במסעדה ונותן את הטעם שאנחנו כל כך רוצים וצריכים (כן. סוכר הוא חומר ממכר!).
חלק מהסוכר "גלוי וידוע לפניך", וחלקו, אולי העיקרי, לא ידוע לצרכן הרגיל.
באחד הטורים הקודמים פירטתי רשימה ארוכה מאוד של ירקות וקטניות שכדאי לאכול, זו הייתה רשימת ה"עשה טוב". רשימת ה"סור מרע" מכילה את הסוכר בשמותיו השונים.
היצרנים מחביאים את הסוכר תחת כ-60 שמות שונים. לעתים כתוב על המוצר "אינו מכיל סוכר" והצרכן הרגיל חושב לתומו שאין כלל סוכר ושאולי זה אפילו מוצר בריאותי, אבל בהמשך הרכיבים הסוכר מופיע תחת שם אחר.
כמה דוגמאות לסוכר בשמותיו השונים:
• פרוקטוז, סוכרוז, לקטוז, מלטוז, גלקטוז וכד'.
• גם אם מופיעה האות ה' בסוף זה עדיין סוכר, כמו גלוקוזה, מנוזה, פרוקטוזה וכד'.
• כל תחליפי הסוכר שמסתיימים ב"אול", כדוגמת: מלטיטול, אריתריטול, סורביטול ועוד.
• סירופים? בוודאי! סירופ תירס, סירופ אורז, סירופ מייפל, סירופ חרובים, סירופ מאלט וכו'.
• גם סוכר פירות, סוכר חום, אגבה, דמררה, סילאן, מולסה, קרמל ודבש הם סוכרים.
כל אלו, בסופו של דבר, הם חד-סוכרים ודו-סוכרים, מעובדים יותר או מעובדים פחות, והגוף שלנו מתייחס לכולם כאל סוכר. "תחשוב כמו הלבלב," נאמר לי פעם. אל תחשוב בשפה של טהור או אורגני אלא כמו הלבלב שלך, שצריך להפריש הרבה מאוד אינסולין (לפתיחת תעלות הגלוקוז שבדם להבאת הסוכר לכל מקום בגוף) לאחר כל אכילה של סוכר שנקרא כך או אחרת.
אף אחד מאתנו לא תדלק, לא מתדלק וגם לא יתדלק את הרכב שלו בסוג דלק לא מתאים.
למה אנחנו כן אוכלים מאכלים סוכריים?
תשובה בע"ה בטור הבא ועד אז, וגם לאחר מכן, אפשר וכדאי להפסיק.

‘עמי חי בריא’
ami3030319@gmail.com
הכותב הוא מרצה ומדריך לבריאות, שמחה ותזונה נכונה

אולי יעניין אתכם:

הדליקו את הנר

הדליקו את הנר מאת: שאול מייזליש רפאל ביטון מפליא לכתוב את סיפורה של סבתו אל מול מבחן אחד הסיפור הבא אמיתי, ואירע לאמם של דר'

קרא עוד »

מעט מן האור

מעט מן האור מאת: שאול מייזליש סיפוריו המופלאים של בית חינוך עיוורים בספר חדש ומלא בטוב בימים אלה יצא לאור ספרו של העיתונאי והסופר מנחם

קרא עוד »

הצדיק מסטפנשט

הצדיק מסטפנשט מאת: שאול מייזליש הכירו את החסידות שהוקמה יש מאין בני ברק הרב אברהם יעקב סלומון הקים יש מאין את חסידות סטפנשט בארץ ישראל,

קרא עוד »
נגישות