אלף שמשות זוהרות

אי אפשר לצלוח סתיו ישראלי בלי לבקר את הפרחים המבשרים טוב בצהוב. טיול חלמוניות לנחל שילה, רגע לפני שהפריחה העונתית נעלמת

בכל שנה, ברוחות ובגשמי הסתיו הראשונים, מתחילות לבצבץ מעל האדמה החלמוניות הצהובות והגדולות, תכונה שהעניקה להן גם את השם: "מלכות הסתיו".
כמה שבועות אחרי שהחלה פריחת החלמוניות בגליל ובנגב, מתחילה כעת הפריחה המיוחדת גם ברצועת ההר, ולכן נצא השבוע לטיול פריחה בנופים התנ"כיים של נחל שילה.

לאן נוסעים?
ניסע ליישוב גבעת הראל, הנמצא בגוש שילה. היישוב נקרא על שמו של הראל עז בן נון, בנו של רב היישוב שילה, שנהרג בידי מחבל בעת שמירה על היישוב יצהר. מיד אחרי שער היישוב נפנה שמאלה למצפור אברהם. המצפור, הצופה על גדותיו של נחל שילה והיישובים שסביבו, נקרא על שם אברהם גביש ובו פרגולה, ספסלים ולוחות תצפית (אפשר גם לחפש ב-WAZE: "מצפור אברהם, גבעת הראל").
נרד בשביל המסומן אדום המתחיל לימינו של המצפור. השביל לעיתים צר ומחליק, ויש לרדת בזהירות ולשים לב לסימון.
בדרך נחלוף ליד מערה המכונה מערת הנחושת – מקום נהדר לעצירה נוחה בצל.
בסמוך למצוק, למרגלות עמוד סלע בולט, נתחיל להבחין בחלמוניות הקורצות לעברנו – מצבור החלמוניות הזה התגלה לפני כמה שנים ונספרו בו אלפי פרחים.
אפשר ורצוי להסתכל על החלמוניות, להסתובב ולצלם, אך אנא – הקפידו לדרוך על סלעים בלבד על מנת לא לפגוע בחלמוניות הפורחות ובפקעות שטרם פרחו. כמובן, החלמונית היא פרח מוגן ואין לקטוף אותה.

מלכת הסתיו
החלמונית היא אחת מחמשת מבשרי הסתיו שהמוכר בהם הוא כמובן החצב. בדומה לחצב, גם החלמונית היא גיאופיט, כלומר – צמח פקעת. בחורף הפקעת מצמיחה עלים ואוגרת חומרי מזון, בקיץ העלים מתים, ובסתיו – עולים הפרחים הצהובים הגדולים בכל תפארתם. דבר זה מעניק למבשרי הסתיו יתרון בתחרות על המאביקים, כיוון שלא רבים הפרחים המצליחים לפרוח בעונה קשה והפכפכה זו.
כדי להגן על הזרעים בעונת החורף משתמשת החלמונית במנגנון מיוחד, שמצוי גם בפרחי חורף נוספים כמו הכרכומים והסתווניות: הזרעים שוכנים מתחת לפני האדמה, מוגנים מהקור והגשם, ורק לקראת האביב, עם הבשלתם, יוצאים הזרעים אל מעל לפני הקרקע. הזרעים מכוסים במעטה שומני שמפתה נמלים לאסוף את הזרעים ולהפיץ אותם הלאה.
שיטת הפצת זרעים זו היא אחת ההשערות המקובלות לדגם הפריחה המשונה של החלמוניות: מקבצי פריחה גדולים במעט אזורים שונים ורחוקים בכל הארץ.
ממצבור החלמוניות ניתן להמשיך ישר לכביש התחתון של הישוב גבעת הראל ולחזור לרכב דרך הישוב, או להמשיך לנחל שילה.
לנחל – נמשיך בשביל האדום מטה, עד למפגש עם שביל ירוק בו נפנה ימינה והנה – הגענו לאפיק. מכאן אפשר ללכת באפיק הנחל עצמו, בשבילי האופניים או בשביל הג'יפים, לפי החשק.
נחל שילה מתחיל במזרח בקו פרשת המים, עובר למרגלות היישוב שילה והעיר הקדומה, ומנקז את מי הגשמים היורדים בדרום השומרון אל נחל הירקון. למעשה, נחל שילה מנקז רבע משטח אגן הניקוז של הירקון.

המרתון הראשון בהיסטוריה
כולנו מכירים את ריצת המרתון האולימפית שמקורה באגדה עממית אודות פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני בקרב שלאחר מכן נחל הפסד על הפולש הפרסי בקרב מרתון, ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה.
לא כולם יודעים כי מאות שנים לפני כן, התרחש המרתון הראשון כאן בשומרון. בימי כהונתו של עלי הכהן כאן במשכן שילה, יצאו בני ישראל למלחמה מול הפלישתים: "ויצא ישראל לקראת פלישתים למלחמה, ויחנו על אבן העזר, ופלישתים חנו באפק."
אבן העזר ואפק מזוהות כיום באזור מקורות הירקון – בסמוך לראש העין של היום. אחרי הכישלון במערכה, יצא רץ לבשר לעלי ואנשי שילה על התבוסה בקרב, נפילת ארון הברית ומותם של חופני ופנחס. נתיב הריצה ההגיוני ביותר הוא לאורך נחל שילה – המטפס ממקורות הירקון ועד לשילה העיר; נתיב שאורך, בפיתוליו הרבים של הנחל, יותר מ-40 קילומטרים – אורכה של ריצת מרתון.

בור סוד
לאורך הנחל נראה כמה ממאפייני הטבע והאדם באזור ההר:
מדרגות החקלאות, הטרסות, במורדות ההרים ובוואדיות הקטנים, ושפע של כרמים, המוכרים לנו כל כך מחגיגות ט"ו באב- חג הבציר והאהבה בכרמי שילה: "וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלה מִיָּמִים יָמִימָה… אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילה לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת".
חדי העין יצליחו להבחין בשפע עקבות של צבי ארץ ישראלי, וגם בכבשן סיד שיהיה לשמאלנו בזמן ההליכה – בכבשן זה נשרפו אבני גיר בחום עצום עד שנמסו והפכו לתערובת סיד קדומה ששימשה לטיוח בתים, בורות ובריכות מים.
לקראת סוף המסלול נגיע לעין עז ובו שתי בריכות עגולות ויפות – רדודה ועמוקה. גם המעיין נקרא על שמו של הראל עז בן נון.

60 שניות על שיפוץ מעיינות
מעיינות רבים באזורי ההר שופצו בעשרות השנים האחרונות על ידי בני נוער, מתנדבים ומועצות אזוריות והפכו לאזורי נופש ובילוי בטבע במיוחד בימות הקיץ. עם זאת, בחלק מהמעיינות שיפוץ לא מקצועי, מתום לב ורצון טוב, פגע במערכת האקולוגית של החי והצומח שנבנתה סביב המעיין: בריכות אגירה עצומות ביחס למי הנביעה, גדות גבוהות שאינן מאפשרות לבעלי חיים שתיה מהמים והכנסת דגי זהב שאוכלים את בעלי החיים והצמחים המקומיים – כל אלה מזיקים לטבע ולאדם.
שיפוץ אחראי בעזרת בעלי מקצוע מתחום האקולוגיה יאפשר לכולם להתקיים בהדדיות, זה בצד זה.
מהמעיין נמשיך בשביל עד לכביש 60 מול העלייה לישוב עלי (על שמו של הכהן הגדול, כמובן), שם נסיים את המסלול. נסיעה דרומה תיקח אותנו חזרה לצומת שילה, ממנו עלינו לגבעת הראל.

סתיו מבורך וחורף גשום!
לשאלות, פניות והערות: herutluvich@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה "התאנה חנטה פגיה"

קרא עוד »

על גישה ועל קדושה

על גישה ועל קדושה מאת: עמי יוגב הכוונה שמצטרפת לאכילה היא המכריעה איזו אכילה זו תהיה – בקדושה ובטהרה או מתוך בהמיות לקראת סוף פרשת

קרא עוד »

אצא לי השוקה

אצא לי השוקה מאת: יואב ערמוני צילומים בדגש קולינרי בחוצות שוק התקווה אחד מסוגות הצילום האהובות על צלמים, מקצועיים וחובבים כאחד (ומבלי לפגוע באף אחד,

קרא עוד »
נגישות