תנועת ההתנגדות

על תפקידם של נוגדי החמצון בהגנת הגוף – והיכן, בעצם, הם מסתתרים?

מה קורה לתפוח חתוך כעבור כמה דקות?
מה קורה לחסה חתוכה כעבור כמה דקות?
בטור הקודם כתבנו על חשיבות אכילת ירקות, פירות וקטניות, בשל הסיבים שבהם.
בטור זה נתייחס לפן נוסף וחשוב באכילת ירקות ופירות – נוגדי החמצון שבהם.
כדי להסביר מהם אותם נוגדי חמצון נסביר קודם מושג אחר, והוא "רדיקל חופשי".
תחזיקו ראש, ניזכר בשיעורי מדעים וכימיה מימי התיכון וננסה לפשט את הדברים:
כל מולקולה בטבע בנויה מקשר בין אטומים, ולכל אטום גרעין ואלקטרונים סביב הגרעין.
(גודל הגרעין ומספר האלקטרונים קובעים את ההבדל בין האטומים.)
כל אטום שואף ליציבות, מולקולה שבאחד האטומים שלה חסר אלקטרון היא לא יציבה ונקראת רדיקל חופשי. חלק מהרדיקלים מגיעים לגוף מבחוץ ואנחנו מכניסים אותם פנימה על ידי נשימה (זיהום אוויר, עישון וכד'), על ידי אכילה ושתייה (ריסוסים, מזונות שמזיקים וכד'), על ידי ספיגה דרך העור של חומרים רעילים (שימוש באקנומיקה וכד') או על יד קרינה ובצורות אחרות ונוספות. חלק מהרדיקלים נוצרים באופן טבעי בגוף כחלק מתהליך הנשימה התאית.
מחלות רבות, כולל מחלת הסרטן (לסוגיו הרבים והשונים), קשורות לרדיקלים אלו ולפעולות שהם עושים בגוף. מה הם עושים? אמרנו שרדיקל חופשי הוא מולקולה לא יציבה, וכל רדיקל "גונב" אלקטרון נוסף מחומרים שנמצאים בקרבתו, כמו מהחלבונים או מהשומנים או מהכולסטרול – והופך אותם לרדיקלים חופשיים. גם אלו האחרונים "יגנבו" אלקטרון מהאטומים או מהמולקולות שבקרבתם, וכך נוצרת שרשרת של תגובות כימיות שבמהלכה נגרמים נזקים חמורים לתאים. בתהליך ההזדקנות הרדיקלים החופשיים הם 'שחקן ראשי' ואחד הגורמים הראשיים למחלות שקשורות בגיל זה.
חשבו על הגוף שלכם כעל מכונית. כאשר המתכת במכונית באה במגע עם חמצן, המתכת עלולה להחליד. אם נכסה את המכונית בציפוי שמונע חלודה היא תישמר מצוין ולא תחליד במהירות.
אם 'החזקתם ראש' עד עכשיו תגידו איתי (שוב): "אשר יצר את האדם בחכמה", וכמו למכונית שבמשל, גם לגוף שלנו יש חומרים "מונעי חלודה" ואלו הם נוגדי החמצון (בלעז – אנטי-אוקסידנטים).
נוגד חמצון הוא מולקולה או אטום עם עודף של אלקטרון ש"מתנדב" לתת לרדיקל חופשי את האלקטרון שחסר לו. כך הרדיקל חוזר להיות מאוזן ואין לו צורך "לגנוב" אלקטרון ממקור אחר.
מכאן המשוואה הפשוטה – ככל שיהיו לנו, מצד אחד, פחות רדיקלים חופשיים ומצד שני יותר נוגדי חמצון בגוף, כך ייטב לנו.
על ה'סור מרע', קרי, הפחתת רעלים ורדיקלים חופשיים אכתוב בעז"ה בטור אחר: ה'עשה טוב' הוא כמובן אכילת מזון עשיר בנוגדי חמצון, ושוב – אלו כמובן הירקות והפירות.
מן המפורסמות הוא שצריך לאכול מכל גוני קשת הצבעים של הירקות והפירות כדי לקבל את כל מה שהטבע / שבורא העולם מציע לנו, וכך נקבל את כל היתרונות הרבים שבמזונות צמחיים מלאים, כולל כל סוגי נוגדי החמצון.
דבר נוסף, קצת פחות ידוע, שכדאי לדעת: מבין הירקות – ירקות ירוקים הם הבריאים ביותר, ומבין הפירות – פירות יער הם הבריאים ביותר. חלק מה"כוח" של אלו נובע מהפיגמנטים (הצבע) הצמחיים שמצויים בהם. ירקות ירוקים מכילים את הפיגמנט הירוק – כלורופיל – שהוא נוגד חמצון, ולכן החסה (שנשארה חתוכה מתחילת הטור) לא נהיית חומה כי יש בה נוגדי חמצון, לעומתה התפוח כן נהיה חום כי אין בו נוגדי חמצון. נדייק יותר: גם לתפוח, כמו לירקות ולפירות אחרים, יש נוגדי חמצון אבל הם נמצאים בקליפה.
מסקנות מעשיות:
•אוכלים כמה שיותר ירקות ופירות ומכל הצבעים.
•מרבים בעלים ירוקים, בנבטים (בעיקר נבטי חמנייה ונבטי ברוקולי) ובפירות יער (גם קפואים מצוינים).
•בוחרים את הירקות והפירות בעלי הצבעים החזקים ביותר (בצל סגול, למשל, מכיל עשרות אחוזים יותר נוגדי חמצון מאשר בצל לבן).
•כל ירק ופרי שיש לכם אפשרות (לשטוף היטב ו)לאכול גם את הקליפה, תעשו זאת.
תרוויחו המון נוגדי חמצון.
•מוסיפים צמחי תבלין ותבלינים (כמו: אורגנו, בזיליקום, כורכום, כמון, קינמון וכו'), שאף הם עשירים מאוד בנוגדי חמצון.
בכל מקרה של שינוי אורח חיים וכן מי שנוטל תרופות באופן קבוע יש להתייעץ עם מטפל מקצועי או רופא.

'עמי חי בריא'
ami3030319@gmail.com
הכותב הוא מרצה ומדריך לבריאות, שמחה ותזונה נכונה

אולי יעניין אתכם:

שתולות מתחת לאף

שתולות מתחת לאף מאת: קרן חמיאל גיחה לכמה משתלות מומלצות למבקרים, בשבוע של ט"ו בשבט ובכל זמן אחר לכבוד ט"ו בשבט ומזג האוויר החורפי, בילוי

קרא עוד »

אלף שמשות זוהרות

אלף שמשות זוהרות מאת: חרות לוביץ', בי"ס שדה עפרה אי אפשר לצלוח סתיו ישראלי בלי לבקר את הפרחים המבשרים טוב בצהוב. טיול חלמוניות לנחל שילה,

קרא עוד »
נגישות