מאוחדים בספליט

הקהילה הקרואטית הנושנה מצומצמת בגודלה, אך שומרת על לכידות מיוחדת

עיר הנמל ספליט היא העיר המרכזית באזור דלמטיה והעיר השנייה בגודלה בקרואטיה. היא שוכנת על חוף הים האדריאטי ומהוה עיר תיירות שבה אתרים עתיקים, נמל שוקק חיים, שפע אטרקציות תיירותיות ותרבותיות.
ספליט היא אחת הערים היפות בקרואטיה וגם באירופה וקיימת בה קהילה היהודית קטנה ומרתקת.
יהודים התיישבו בספליט כנראה עוד בימי הרומאים: בסמוך לעיר התגלה בית עלמין יהודי מהמאה השלישית. ראשוני היהודים בעת החדשה היו מגורשי ספרד ופורטוגל, שהגיעו לספליט במאה ה-16. בתקופה זו הגיעו גם יהודים משטחי הכיבוש הטורקי בארצות הבלקן, והם התמזגו לקהילה אחת שרובה היה ספרדי ומיעוטם היו אשכנזים, אשר עסקו במסחר ובחייטות.
בשנת 1738 הוטלו עליהם גזרות שהגבילו את פעילותם המסחרית והאישית, בין היתר איסור יציאה משכונת מגורים בלילה, חובת לחבוש כובע יהודי ועוד. גזרות אלו בוטלו בשנת 1814, כאשר העיר עברה לשלטון האוסטרי וזו העניקה להם בשנת 1873 שוויון זכויות מלא.
הקהילה היהודית בעיר מעולם לא הייתה גדולה, אך התנהלו בה חיים יהודים. בבית כנסת התקיימו תפילות, היה חינוך יהודי, התקיימה פעילות תרבותית-יהודית והיה מזון כשר. בשנת 1800 ישבו בה 300 יהודים, מספרם גדל והגיע בתחילת המאה העשרים ל-400, ובערב מלחמת העולם השנייה חיו בה 350 יהודים. בתחילת מלחמת העולם השנייה הייתה העיר תחת שלטון איטלקי, שלא הצר את חיי היהודים. עם פרישת איטליה מהמלחמה בחודש ספטמבר 1943, פלשו הגרמנים לעיר ובתוך חודש נשלחו היהודים למחנות השמדה. בסיום המלחמה, שבו היהודים לעיר והיו בה כ-200 יהודים. במהלך השנים מספרם התמעט בהדרגה. הפעילות בבית הכנסת פסקה. כיום, יש בספליט קהילה יהודית קטנה של כמה עשרות יהודים בודדים; בראש הקהילה עומדת גב' אנה לבל.
הרב כותל דדון, רבה של קרואטיה, סיפר לי על הקהילה. בביקורי בעיר נפגשתי עם נשיאת הקהילה אנה לבל, המכהנת כבר עשור בתפקיד. הלכנו לבית הכנסת של הקהילה הנמצא ברחוב 5 Dioklecijanov: בית הכנסת שוכן בבניין ישן בתוך הרובע העתיק, בין הסמטאות, ללא הכוונה וללא סימנים חיצוניים המציינים את היותו בית כנסת. ניתן להגיע אליו על פי הדרכה והכוונה מוקדמת בלבד. בבניין שתי קומות: בקומה הראשונה נמצאים משרדי הקהילה, מועדון חברתי ובו ספרייה קטנה ובקומה העליונה נמצא בית הכנסת. בקיר יש לוח זיכרון ליהודי ספליט, שנשלחו באוקטובר 1943 למחנות ההשמדה. נשיאת הקהילה ספרה לי כי אין תפילה במניין במקום, אך הקהילה חוגגת את חגי ישראל בדרכה: היא מקיימת פעילות תרבותית, ומתכנסת מפעם לפעם בבית הכנסת שכאמור מהווה גם מועדון חברים.
בית הקברות היהודי נמצא על גבעת מריאן, המשקיפה על העיר והנמל. בית הקברות נוסד בשנת 1580, ובו מצבות שרובן כתובות בעברית. הוא היה אחד מבתי הקברות החשובים ביוגוסלביה והיה פעיל עד מלחמת העולם השנייה.

הכותב הוא חבר ההנהלה היהודית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות

אולי יעניין אתכם:

שא נא עיניך

שא נא עיניך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל גבעת ארטיס שבבית אל ממוקמת במקום שהוגדר בתנ"ך "שער השמיים" – אך היא בהחלט מציעה תצפית נפלאה

קרא עוד »

מדבר, לא מה שחשבתם

מדבר, לא מה שחשבתם מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל מחולות צבעוניים לגבי מים רוחשים בגבי ימין ועין ירקעם קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַערוּחַ בַּמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת,שְׁבִיל לָעֲרָבָה יָרַד.

קרא עוד »
נגישות