כולנו מסיבים

תוהים לעצמכם מהם בכלל סיבים תזונתיים ולמה הם כל כך חשובים? טוב ששאלתם

תארו לעצמכם שהייתם יכולים להשיג תרופה שיכולה להקטין בעשרות אחוזים את הסיכון לפתח מחלות, חלקן מחלות קשות. כמה הייתם משלמים עבור תרופה כזו? כמה הייתם מקפידים ליטול אותה?
לפני שנענה, נתייחס בכמה מילים למושג "ערכים תזונתיים".
"ערך תזונתי" הוא הרכב החומרים המצויים במזון שהגוף מעכל לצרכיו השונים. יש שני סוגים של ערכים תזונתיים: הסוג הראשון נקרא "מקרו-נוטריינטים" והוא כולל חלבון, פחמימות, שומנים וכד'. הסוג השני נקרא "מיקרו-נוטריינטים" והוא כולל ויטמינים, מינרלים ומרכיבים נוספים שהגוף זקוק להם בכמויות קטנות.
בימינו, מחסור בערכים תזונתיים נפוץ מאוד בעולם. כמובן במדינות עולם שלישי, אך גם בעולם המערבי (כולל ארצנו הקטנטונת), במדינות שבהן אין מחסור במזון. לעשרות אחוזים מהאוכלוסייה חסרים ויטמינים ומינרלים דוגמת מגנזיום, סידן, ויטמין A, ויטמין B6, ויטמין C, ברזל ועוד. במקרים רבים לא מדובר בחסרים קלים אלא במחסור משמעותי שגורם לפגיעה בתפקוד היומיומי ולהתפתחות מחלות.
ה"תרופה" שיכולה להפחית בעשרות אחוזים את הסיכון למחלות היא המאכל שמכיל את כל הוויטמינים והמינרלים להם אנו זקוקים והוא בעל צפיפות תזונתית (כלומר כמות ערכים תזונתיים בכל קלוריה) גבוהה ביותר. הכוונה, כמובן, לירקות ופירות.
בשורות הבאות נתייחס לפן אחד ומרכזי באכילת ירקות ופירות – סיבים.
סיבים תזונתיים הם חומרים שנמצאים במזונות צמחיים מלאים והם לא מתעכלים בגוף. קמח לבן, למשל, הוא מהצומח אבל כבר לא מלא, ולכן כמות הסיבים בו נמוכה מאוד. למעשה, הסיבים הם סוכרים שמערכת העיכול לא מצליחה לפרק, ומכאן חשיבותם.
מה החשיבות במזון שנכנס לגוף, לא מתעכל ויוצא כלעומת שבא?!
אני מבקש את סליחתכם מראש, אבל חייבים לומר ולכתוב זאת: ככל שהיציאות שלכם יהיו גדולות ותכופות יותר כך תהיו בריאים יותר.
הסיבים התזונתיים מתחלקים לשני סוגים: מסיסים (במים) ובלתי מסיסים (במים).
הסיבים המסיסים סופחים מים במעי הדק, הופכים למעין ג'ל שלוכד חלקיקי שומן, כולסטרול, סוכרים ורעלים שונים שנמצאים בגוף, וכל הג'ל הזה יוצא מהגוף החוצה. במילים אחרות, הסיבים המסיסים הם "עובדי ניקיון" שמנקים פסולת מהגוף, מונעים את ספיגתם של חומרים אלו בגוף ומפחיתים את האפשרות שלהם ליצור מחלות.
הסיבים הלא מסיסים פועלים גם הם מתוך אותה שליחות ואותה מטרה על ידי הגדלת נפח הצואה והגברת תנועתיות המעי.
לאור זאת, ניתן להבין מדוע מחקרים רבים מצאו שצריכה מוגברת של סיבים מקטינה את הסיכון לסרטן המעי הגס, סרטן שד, סוכרת, מחלות לב, השמנה, התקשות עורקים ועוד.
מחסור באכילת ירקות, מחסור בסיבים, היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לעצירויות.
"אשר יצר את האדם בחכמה" – הסיבים לא נקשרים לוויטמינים ולמינרלים ולא מוציאים אותם מהגוף.
המקורות העיקריים לסיבים הם הקטניות, כמו חומוס, עדשים (בצבעים שונים), שעועית ואפונה.
עלים ירוקים כמו חסה, כרוב קייל, עלי בייבי, עלי סלק, עלי תרד, פטרוזיליה, כוסברה, סלרי ועוד מככבים במקום השני בכמות הסיבים, ולאחר מכן כל שאר הירקות והפירות, כולל אגוזים ושקדים.
נוסף לפעולת הניקוי שעליה הרחבנו, לאכילת סיבים יתרונות נוספים אבל גם 'חיסרון' אחד: לסיבים יש תכונה קצת פחות אטרקטיבית וקצת פחות נעימה – הסיבים (בעיקר מהקטניות) אחראים ל'גזים'. תופעה זו דווקא בריאה מאוד – החיידקים הפרוביוטיים, הידידותיים, מתסיסים את הסוכרים שנוצרו מהסיבים, 'אוכלים' אותם, וכך אנחנו מרוויחים עוד חיידקים ידידותיים. ובכל זאת אפשר להפחית את כמות 'הגזים' בעזרת השריית הקטניות במים כמה שעות לפני האכילה, ו/או הנבטת הקטניות, ו/או בישול או אידוי. בנוסף צריכה הדרגתית, קבועה ולאורך זמן תאפשר הסתגלות של מערכת העיכול לקטניות ולסיבים.
אז מה עושים?! אוכלים סיבים.
שימו לב: בכל מקרה של שינוי אורח חיים, וכן מי שנוטל תרופות באופן קבוע, יש להתייעץ עם מטפל מקצועי או רופא.

'עמי חי בריא'
ami3030319@gmail.com
הכותב הוא מרצה ומדריך לבריאות, שמחה ותזונה נכונה

אולי יעניין אתכם:

כרמלים על גלגלים

מתי דיוושתם לאחרונה בשבילי ארץ ישראל? בין הנוף המוריק של מרחבי הכרמל, מציעים בעמותת "כרמלים" מגוון מסלולי אופנים – וגם אטרקציות אחרות לא חסר מסביב.

קרא עוד »

הפלא של פיליון שביוון

ראו הוזהרתם: אל חופיה ונופיה של פיליון לא מגיעים ליומיים בלבד.​ תמונה אחת שווה/גיליון 166/מאת יואב ערמוני. את הסיפור של הטיול בן היומיים בפיליון נתחיל

קרא עוד »

קדימה, ממריאים

את בית הספר ללימודי תעופה בספארי מכירים מבקרים מיוחדים, שמספרם הולך נוסק. סיפורים מהספארי/גיליון 166/מאת שגית הורוביץ, ספארי רמת גן. לא כולם יודעים, אבל במעמקי

קרא עוד »
נגישות