סיאסטה מקומית

האם שנת צהריים מומלצת ובריאה לגוף?

"לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל־16:00 ובין השעות 23:00 ל־07:00 למחרת, באזור מגורים" – ובהמשך, שימו לב טוב! "לא יחבוט אדם שטיח, מזרן או חפצים כיוצא באלה, בין השעות 14:00 ל־16:00 ובין השעות 19:00 ל־07:00 למחרת". שתי דוגמאות שמופיעות ב'תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)' כחלק מחוק למניעת מפגעים.
בספרד קוראים לה "סיאסטה", בגרמניה "שלאף-שטונדה" ובעברית שנת צהריים, או בסלנג הידוע – שנ"צ.
"אני הולך לשנוצ" או "שנצתי מצוין" – משפטים די ידועים אצל החבר'ה הצעירים, גם כשהשנ"צ היה בבוקר לאחר תפילת שחרית (התפתחות וחידוש השפה העברית: ממציאים ראשי תיבות ואחר כך מטים פעלים שונים לר"ת. נפלא…).
בטור הקודם עסקנו בהרחבה בחשיבות כמות שעות השינה, איכות השינה והזמן המתאים לישון בלילה. בטור זה נשאל – האם שנת צהריים היא דבר טוב או לא טוב? האם שינה זו בריאה לנו או לא?
מחקרים רבים נעשו בנושא זה וניתן למצוא תשובות ותוצאות מגוונות וסותרות. החל ממחקרים שקובעים ששינה זו פוגעת בבריאות ומעלה סיכון למחלות מסוימות, ועד מחקרים שקובעים חד- משמעית ששנ"צ חשובה מאד לבריאותנו ומפחיתה סיכונים למחלות.
הערה חשובה לגבי מחקרים: בימינו, כל המידע זמין ונגיש באינטרנט ובהקלדת אצבעות ניתן למצוא תשובה (כמעט) לכל שאלה. כל כותב מאמר שמכבד את עצמו ישתמש במילה מחקר ויבסס את טענתו על סמך אותו 'מחקר'. בד"כ נאמין לכותב, לא נחפש את מקור המחקר, לא נקרא את כל התהליך שנעשה, לא נבדוק האם מסקנות החוקרים תואמות את תוצאות הניסוי (לעתים המסקנה קודמת לניסוי…) ואולי הכי חשוב – לא נבדוק מי מימן את המחקר ומה הייתה מטרתו.
בואו לא נלך שולל אחר האמירה "יש מחקרים" ומי שכן רוצה להתבסס על מחקר מסוים צריך לעמול ולחקור אודות המחקר. בנוסף, מחקרים מסוג זה שבודקים את השפעת מנוחת הצהריים קשים מאד לבדיקה ולהסקת מסקנות משום שיש הרבה מאד גורמים נוספים ואחרים שמשפיעים על התוצאה. צריך לנטרל את סוג התזונה שהנחקרים אכלו בזמן המחקר, את הפעילות הגופנית שלהם, רקע קודם וגנטי של מחלות ועוד.
חזרה לשנ"צ (לא בפועל!). הזכרנו את דברי הרמב"ם "די לו לאדם לישן שלישן (מהיממה) שהוא שמונה שעות" ונראה לומר שמי שישן שמונה שעות בלילה אין לו צורך בשנת צהריים. אולם מי שישן פחות מכך ומרגיש עייף בצהריים כדאי לו לנוח. אני אוהב את המונח 'חטיפי שינה' – מצד אחד שינה אבל מצד שני משהו קטן וחטוף לא מעבר לכך. מנוחה של כחצי שעה.
אחד הדברים החשובים בבריאות האדם הוא ההקשבה לגוף, לזהות ולדעת מה נכון לגוף שלי עכשיו. "לא ראי זה כראי זה", מלמדים אותנו חז"ל וכל אחד יבדוק לעצמו ולגופו מה הדבר הנכון לו. יחד עם זאת צריך לזכור שאנשים רבים עייפים אחרי אוכל בכלל וארוחת צהריים בפרט לא בגלל שחסרות להם שעות שינה או זקוקים למנוחה. סוג האוכל (צירופי מזון שונים), כמות האוכל (הרבה יותר מדי), מהירות האכילה (לא כל ביס נלעס לאט-לאט) וצורת האכילה (מתעסקים בדברים אחרים תוך כדי אכילה) גורמים למערכת העיכול לעבוד קשה מאד והגוף עייף. ומי שישן מספיק ועדיין עייף – מומלץ להיבדק ולשלול חוסר ברזל, אנמיה, חוסר איזון בבלוטת התריס ועוד מחלות שונות שתוקפות ומעייפות את הגוף.
אם אתם עדיין חובטים שטיחים או "מקימים רעש" באמצעות פטיפון, אל תעשו זאת בין 14:00 ל-16:00. חוק זה חוק!

'עמי חי בריא'
ami3030319@gmail.com
הכותב הוא מרצה ומדריך לבריאות, שמחה ותזונה נכונה

אולי יעניין אתכם:

אלף שמשות זוהרות

אלף שמשות זוהרות מאת: חרות לוביץ', בי"ס שדה עפרה אי אפשר לצלוח סתיו ישראלי בלי לבקר את הפרחים המבשרים טוב בצהוב. טיול חלמוניות לנחל שילה,

קרא עוד »

הזוהי סדום?

הזוהי סדום? מאת: חרות לוביץ', בית הספר שדה עפרה צילום: אביגיל אילן מסע אל ארץ המלח, אל סדום המקראית ואל השאלה המהדהדת בימינו אנו: מי

קרא עוד »

בנעליים גדולות

בנעליים גדולות מאת: חרות לוביץ', בית ספר שדה עפרה התחקות ארכיאולוגית אחר ההיסטוריה התנ"כית אינה דבר פשוט- במיוחד כשהיא מותירה עקבות מסתוריים בצורת כף רגל.

קרא עוד »
נגישות