שם ישבנו גם בכינו

מבט אל חורבן וגאולה באירופה, בערב ט' באב

אם יש את נפשך להישיר מבט אל פני חורבן בימינו, בוא סייר קצר באירופה. והפעם דף מיומנו של מדריך, מימי "נפילת מסך הברזל והתפרקות העולם הקומוניסטי באירופה".
השנה היא 1989. אני כבר עוסק שנים בתיירות ובעיקר עם סגל האוניברסיטה. אירועים היסטוריים במזרח אירופה, מבשרים את ההתפרקות הפתאומית של "מסך הברזל" הקומוניסטי בעולם ואיתו את התפרקות "ברית המועצות".
נפתחות לפנינו – "לראשונה בחיים", האפשרויות לבקר מעבר ל"שערי השאול" ברוסיה ובעולם הקומוניסטי. לא סקרן כמוני שקרא ולמד רבות על עולם זה, יוותר על מסע מיידי, פגישות עם יהודים שחרב עליהם עולמם עם סגירת השערים וכמובן, בחינת האפשרויות לארגן תיירות מארץ חופשית ומאושרת אל עולם אפל משהו. בחלומותיי ובתכניותיי, לא שיערתי שדווקא בסיורים אלו אפגוש את החורבן באופן כה מוחשי ואשוב ואראה את התחלת הגאולה, המתרחשת בארצנו לעינינו. הזמנתי ידיד יקר ששרת ביחד אתי בצבא, יוסי גליק, לבוא ולהצטרף ל"סיור בלתי נשכח בהונגריה על שפת הדנובה…"
יוסי גליק מדבר הונגרית טובה. ההורים שלו נמלטו מהשואה בהונגריה, בשארית כוחם ושברי משפחותיהם. איתו קל יותר ללמוד "עולם נעול". בודפשט. נסערים התפעלנו מהפלא של "שתי ערים, בודה ופשט. נהר מפריד אותן ושלטון ברזל מאחד אותן…". עיר של כיכרות וארמונות חשוכים, בתי כנסת נטושים ושוממים מהיפים בעולם. טיילנו בין סמטאות, כדי לחוש את גודל החורבן שהותירו הצוררים הנאצים ועוזריהם. קהילות וישיבות שהותירו היהודים, בתריסר בתי כנסת עזובים מיושביהם שנשלחו אל המוות.
התפעלנו מהחיוכים ומהאהדה הנפלאים שעטפה אותנו בהם גב' מריה ציק, מנכ"ל משרד התיירות. היא כינסה מיד מועצת מנהלי התיירות, בה נדהמנו מהצעה נדיבה "לחתום מיידית בשם מדינת ישראל המתקדמת" על הסכמים לקדם כאן את המלונאות והתיירות. "אתם בישראל מנוסים ומומחים יותר מאתנו…" הסבירו לנו חברי "המועצת".
כשנפרדנו בידידות, פתרה הגב' ציק את התעלומה: היא התקרבה עם אצבע על השפתיים ולחשה "נו, אני יהודיה כפי שהבנתם. שמי מרים ולא מריה, אבל אסור לאף אחד כאן לדעת את זה. זה מסוכן. המכתב הזה", לחשה, "תמסרו לאחות של אמא שלי בנתניה…" עמדנו יוסי ואני, נרגשים והמומים. "אם תרצו להבין את החורבן, הוסיפה, סעו לעיר סגד. עיר שהיתה עם רוב יהודי מפואר. משכילים, רבנים ואלפי תלמידי חכמים. כאן בהונגריה. שם תראו את בית הכנסת השני בגודלו וביופיו באירופה. חובה לבקר שם". התאוששנו וגילינו פתק ש"ממתינה לכם מכונית שכורה". מי יכול היה בקלות כזו לשכור רכב, בהונגריה של המשטר החולש והבולש?
תוך שעות, עמדנו בוכים מול בית הכנסת הגדול והנטוש בסגד.
מדהים בגודלו וביופיו. מדכא בעליבותו ובחורבנו. בימיו היפים אכלס כ-800 מתפללים. כעת – "שועלים יהלכו בו".
תוך דקות התקרב אלינו "שטפן, המשוגע של העיר".
"שלום עליכם, יהודים עם כיפות על הראש? מארץ ישרואל? יש לי בקשה אליכם: לא יודעים כאן שאני יהודי. אבל אני הייתי החזן ובמקהלה של בית הכנסת הזה. אז לפני החורבן של הפורעים הגרמנים וההונגרים, תנו לשיר לכם, מה ששרתי כאן אז בחגים הגדולים". ולפני שהספקנו לקלוט את המתרחש, פצח האיש בקול קורע לב. "כל נדרי…"במנגינה נכונה ומבכה. לא הספיק לסיים את הקטע, ומיד המשיך: "על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו…"
והימים ימי "תשעת הימים". שם ישבנו, גם בכינו,
נפרדנו ממנו בצדקה ובחיבוקים. לא לפני שגילה לנו ששמו האמיתי אפרים, בן יעקב. "אבל שיתנו לי לחיות ולהמשיך לראות את בית הכנסת, כולם יודעים שאני 'שטפן המשוגע של העיר סגד'".
חזרנו לישראל. אז קלטנו שוב: חצינו שוב את הגבול.
"אז יימלא שחוק פינו. שבנו אל ארץ של אתחלתא דגאולה שלמה".

הכותב הוא מוותיקי המדריכים הדתיים ומייסד חברת הטיולים שי בר אילן, חברה גיאוגרפית דתית.

אולי יעניין אתכם:

היופי של אתונה

היופי של אתונה מאת: הרב יחיאל וסרמן "החיים מתנהלים על מי מנוחות", אומר חבר הקהילה בבירה היוונית ומוסיף – "יש לנו חיי קהילה יפים" בית

קרא עוד »

העם הנעלם

העם הנעלם מאת: שמואל פישר מיהו בני השרדנה המסתוריים והיכן מוזכר העם הזה בתנ"ך? פרופ' אדם זרטל ז"ל, ארכיאולוג של המזרח הקדום, החל בשנת 1978

קרא עוד »

יאסו, קהילה

יאסו, קהילה מאת: הרב יחיאל וסרמן קהילת יהודי סלוניקי חוגגת עבר מפואר – לצד אתגרי התקופות סלוניקי היא העיר הגדולה בצפון יוון ועיר נמל חשובה.

קרא עוד »
נגישות