מי שטוב לו ושמח

על הגורם מספר אחת לבריאות הגוף – קודם לשינה, תזונה וספורט

בגד חדש. כלי חדש. מכונית חדשה.
בד"כ משהו חדש משמח אותנו. טור חדש הוא גם דבר משמח!
טור שיעסוק באורח חיים בריא.
'אורח חיים בריא'. מה זה? כמה זה? איך עושים את זה?
פעמים רבות כששאלתי אנשים שאלות אלו, קיבלתי תשובות בסגנון "לאכול נכון" "לאכול בריא"
"לעשות ספורט" "לישון טוב" וכד'. ודאי שתשובות אלו נכונות; אורח חיים בריא מורכב מפעילות גופנית ותזונה נכונה, אבל – וזה אבל גדול – עוד לפני פעילות גופנית, תזונה נכונה ושינה מספקת, ישנו גורם נוסף וראשון במעלה – שמחה ורוגע.
הרמב"ם, שהיה כידוע רופא גדול ומוערך, וטיפל מן הסתם באלפי חולים, כותב (בספר שנקרא 'אמרי משה'):
"רבים, סרו חולייהם מהם מסיבת שמחה ששמחו בלבד". אצל רוב החולים, השמחה לבדה ריפאה אותם!
ללא תרופות, ללא טיפולים, ללא פעילות גופנית ואפילו ללא תזונה נכונה.
במקום אחר, בספר הנהגת הבריאות, מוסיף הרמב"ם וכותב: "ולא ישכח הרופא לעולם… לחזק את הכוח החיוני באמצעות כלי נגינה, לספר לחולה סיפורים משמחים אשר ירחיבו את נפשו ואת לבו ויגרמו לו לצחוק ולחדש חידושים אשר יסיחו את דעתו מן המחלה" – כלומר, הרופא, חוץ מלהיות רופא חייב להיות גם ליצן רפואי ולתת לחולה את הכוחות, השמחה והאמונה שהוא יכול להירפא.
מה הקשר בין בריאות ושמחה? מדוע ואיך השמחה יכולה לרפא? התשובה היא "מערכת העצבים".
נסביר: מערכת העצבים שבגוף האדם מהווה רשת תקשורת בין חלקי הגוף השונים ובעיקר בין המוח ושאר חלקי הגוף. מצד אחד, המוח משדר לגוף מה לעשות ואיך להגיב בכל אירוע ובכל זמן, ומצד שני כל איבר משדר גם הוא למח שדרים שונים, למשל, כאב פיזי או כאב רגשי.
מתוך כל מערכת העצבים, אתייחס כאן רק לשתי מערכות שחשובות להבנת הקשר בריאות – שמחה.
המערכת הסימפטתית שעובדת בזמן חירום והמערכת הפאראסימפטתית שעובדת בשגרה.
אדם שרואה בעל חיים טורף רץ לקראתו, הגוף והמערכת הסימפטתית נכנסים לכוננות מיוחדת:
לחץ הדם עולה, רמת הסוכר עולה, יש צורך באנרגיות רבות (כדי לברוח), קצב הנשימה משתנה,
השרירים מתכווצים ועוד.
מי לא עובד בזמן חירום? נכון! המערכת הפאראסימפטתית: מערכת העיכול, מערכת הגדילה, המערכת החיסונית ועוד מערכות חשובות שמושבתות בזמן לחץ.
בעבר ה(לא מאד) רחוק המערכת הסימפטתית עבדה אך ורק כאשר האדם היה בסכנת חיים. בימינו יש "חיה" כזו שעושה בנו ובגופנו צרות צרורות גם בשגרה, ל"חיה" זו קוראים סטרס, לחץ ומתח נפשי.
"החיים המודרניים אינם טובים לבריאות הנפש" – כך כתב סוציולוג בשם ג'ין טוויג.
סטרס תמידי גורם דיכאון, הזעת יתר, נשירת שיער, שחיקת שיניים וכמובן סיכון מוגבר למחלות שונות כגון: פגיעה בעצמות, בחילות, שלשולים, עצירויות, התקף לב, סוכרת ועוד ועוד.
כמעט כל האיברים בגופנו מקבלים עצבים משתי המערכות – גם ממערכת העצבים הסימפטתית וגם ממערכת העצבים הפאראסימפטתית. השאלה החשובה היא, איזו מערכת מובילה.
שמחה, רוגע ושקט נפשי הם המפתחות להפעלת המערכת הפאראסימפטתית כמה שיותר, למניעת מחלות ולכל תהליך ריפוי שנדרש.
תנו למערכת הפארסימפטתית להוביל בגופכם רוגע, שמחה ושקט נפשי.

'עמי חי בריא' Ami3030319@gmail.com
הכותב הוא מרצה ומדריך לבריאות, שמחה ותזונה נכונה.

אולי יעניין אתכם:

קדימה, ממריאים

את בית הספר ללימודי תעופה בספארי מכירים מבקרים מיוחדים, שמספרם הולך נוסק. סיפורים מהספארי/גיליון 166/מאת שגית הורוביץ, ספארי רמת גן. לא כולם יודעים, אבל במעמקי

קרא עוד »

משלוח של 10 טון

מה גורם לארבעה קרנפים לעבור דירה, ומהו היעד הקריר שבו יקבעו את מושבם? מאת: שגית הורוביץ, ספארי רמת גן 19 שנה חלפו מאז הגיעה טנדה

קרא עוד »
נגישות